האם המשבר יוביל לכך שמודל המולטי פמילי יגיע לישראל?

צעירים רבים בישראל בגילאי 24-35 נוהגים להחליף דירות בתדירות גבוה בשל מוסדות הלימוד בהם לומדים וחילופי מקומות העבודה הרבים, בעיקר בענף ההייטק, בו עובדים נוהגים להחליף את מקום עבודתם כל 2.8 שנים בממוצע. בעוד שבארה"ב, מודל המולטי פמילי החל לצמוח מאז המשבר הכלכלי ב-2008 שהביא לכך שבעלי בתים רבים איבדו את נכסיהם בשל מינוף גבוה ובני דור המילניום אינם יכלו להרשות לעצמם לרכוש נכס בשל ההלוואות על לימודיהם, משבר הקורונה הוביל לכך שבחודש מרץ למעלה מ-140,000 ישראלים ביקשו דחייה במשכנתא, מספר שצפוי לצמוח בחודשים הקרובים.

אחת הסיבות לכך שאיננו רואים מתחמים מסוג זה בישראל נעה עד כה סביב עלויות הקרקעות, שבארץ עלותן יקרה בעשרות אחוזים מעלויות הקמת המבנים והבירוקרטיה החונקת אשר מעכבת פרויקטים ויוצרת הפסדים ליזמים, שמכסים את אותם הכספים במכירת הדירות בשלבים מוקדמים.

אם המודל יגיע לארץ: הסטודנטים צפויים להמריץ את השוק

בשנים האחרונות היקף עסקאות הנדל"ן מסוג מולטי פמילי בארה"ב נאמד במאות מיליארדי דולרים הודות לכך ששיעור רוכשי הדירות נמצא בירידה ושיעור שוכרי הדירות נמצא במגמת עלייה. בין הערים בהן מתחמי המולטי פמילי צמחו ניתן למנות את דורהם, ראלי וצ'אפל היל בהן שוכנות אוניברסיטאות גדולות (מעונות סטודנטים נחשבים לשוק מולטי פמילי).

בקרבת אוניברסיטת בן גוריון שבבאר שבע נוצרה בעשור האחרון הוויה סטודנטיאלית המזכירה מעונות סטודנטים בארה"ב: אלפי סטודנטים מתגוררים בשכונות הסמוכות לאוניברסיטה וישנו ביקוש גבוה שמתחדש מדי שנה בקרב סטודנטים שמגיעים ללמוד באוניברסיטת בן גוריון. את "שכונות הסטודנטים" בב"ש אנו מתחילים לראות גם בסמוך למכללת תל חי הממוקמת באצבע הגליל ובמכללת ספיר השוכנת בנגב הצפוני.

אזורים בפריפריה בהם הקרקע זולה יחסית והאוכלוסייה מחפשת חוויה סטודנטיאלית ומתקני מגורים משותפים

אם אכן נראה מתחמים מסוג מולטי פמילי בישראל, סביר להניח שהחלוצים מביניהם יוקמו תחילה בסמוך לאוניברסיטאות והמכללות אשר נמצאות בפריפריה והביקוש למגורים באותן השכונות מתחדש מדי שנה. גם עבור משקיעי הדירות, השקעה במתחמים מהסוג הנ"ל יהיו עדיפים, כך שלא יצטרכו כלל לטפל בניהול הנכס, שבמרבית המקרים מרוחק מאזור מגוריהם, וגם במידה ודירתם תהיה ריקה ה"הפסד" יתחלק עם כלל משקיעי הנכס.

האם נראה מתחמים כאלו בשנים הקרובות?